t3

לתיאום פגישת היכרות 054-6351251 magrils@gmail.com

יעוץ תעסוקתי – דרך המלך ושביל העיזים

ברצוני להציג שני צירים בהם לדעתי נע התהליך של ייעוץ תעסוקתי:

"ערוץ ההלימה" ו"הערוץ הנוסף"

ערוץ ההלימה התעסוקתית זהו הערוץ הקלאסי של תהליך הייעוץ התעסוקתי. כאן אנו משתמשים במגוון של כלים אבחוניים במטרה למפות מגוון של תכונות ומאפיינים בעזרתם נציע התאמה – הלימה לעיסוקים שונים במטרה למצוא את העיסוק המתאים ביותר לאוסף מאפיינים זה. כפי שניתן לצפות הממצאים המחקריים מראים שהלימה כזו נמצאת במתאם עם הצלחה בעבודה, יציבות בעבודה ותחושת סיפוק.
את ההלימה אנו בוחנים בשלושה מימדים עיקריים:

  • כישורים וסגנון התנהלות: כאן נמדדים מאפיינים כמו יכולות ספציפיות (חשבונית, צורנית מילולית ועוד), אינטליגנציה כללית, מאפייני התנהלות, סגנון עבודה, וכדומה.
  • מאפייני אישיות: מה עוצמת ההינע ומה מפעיל אותו, כוחות, סבלנות, תוקפנות דפוסי התמודדות ועוד ו-
  • נטיות תעסוקתיות: לאילו עיסוקים ועולמות תוכן אנו נמשכים: כאן אנו ממקמים את מאפייני הנטיות של האדם על מעין מפה שמורכבת מ'שדות' העיסוקים (למשל תרבות, טיפול, ארגון, עסקים, מדע וכדומה).

על פי ערוץ הלימה, ראשיתו של תהליך הייעוץ הוא באבחון מעמיק ומקיף שמטרתו לאסוף את הנתונים הללו ולארגנם למשוב (פידבק) שלאחריו יוכלו הנועץ והיועץ לנוע לעבר עולם התעסוקה ולמצוא את הכיוון המתאים ביותר.

"הערוץ הנוסף" – זהו ערוץ שאין לו שם ואין לו צורה או אופי ידועים מראש. אבל ניסיוני לימדני שאם פוגשים בו ותופסים אותו… אפשר לקחת אתו טרמפ חשוב קדימה. ניצול נכון של הערוץ הזה מתבטא לעיתים קרובות בתחושה של תנופה וחיוניות. לפעמים הוא מסיר מן הדרך "בול עץ" שמונח שם ולא מאפשר התקדמות. לפעמים הוא מופיע כחשק שצץ במקום שקודם היה נמנום או המתנה, לפעמים זו בהירות של הבנה כלשהי עם או בלי ידיעה מה צריך לעשות איתה. הנחת העבודה עליה מבוסס הערוץ הזה היא שאדם מגיע לייעוץ (גם אם שלחו אותו) משום שמשהו (אחד או יותר) לא קרה כפי שצריך היה שיקרה באופן טבעי. לכולנו כוחות טבעיים בריאים שדוחפים אותנו למימוש עצמי, מגלגלים אותנו לעשות בחירות טובות, יותר או פחות, בכל מיני צמתים. אבל כשמישהו מגיע לייעוץ משהו מפריע לו בתנועה.
מניסיוני בדרך כלל מי שפונה לייעוץ, מגיע מהסיבה הזו.

לכן כשמזוהים נושאים לא פתורים, לא מודעים, כוחות מנוגדים, דפוסים מפריעים או לא גמישים וכדומה חשוב להבין אותם ולתת להם מקום ומרחב במטרה לעבד ולפתוח אותם. לצורך ההדגמה אשתמש בנושא מסוים שמעסיק אותי במיוחד – נושא המשאלה
משאלה תעסוקתית לפי דעתי היא סוג של הינע כללי שאנו מופעלים על ידו. אני מניח שהתפתחותה של ה"משאלה התעסוקתית" מתחיל בגיל מאוד צעיר לעיתים אפילו *פעוטות. גורמים רבים משפיעים על התפתחות המשאלה – חלקן קשור בסביבה שבה אנו גדלים חלקן נובע מתכונות מולדות וכמובן חלקן מהאינטראקציות המגוונות ששני אלה מזמנים לנו. מכל מקום יכולות להיות לנו יותר ממשאלה אחת וסביר ששוכנות בכל אחד מאתנו משאלות רבות, שונות זו מזו במהותן, בחשיבותן עבורנו, במידה בה אנו מזוהים אתן וגם במידת ההיכרות שלנו עמן. משאלה – היא קצת כמו קרחון: לפעמים רק קצהו נראה וגלוי לנו. אבל משאלה גם שונה מאוד מקרחון: משום שישנן שכבות ביניים שגלויות לנו רק באופנים חלקיים, ותיתכן גם תנועה על הציר של חשוף לעומת חסוי. ולאורך החיים, ובמיוחד בשנות הילדות והנעורים נוצרות משאלות וחלים בהן שינויים. לעיתים מסיבות שונות ניתקת המשאלה משאר ערוצי החיים באופן שמשבש את הקשר עמה. ברצוני להציג במספר דוגמאות קשיים שמקורם במשאלה ודרך זאת אוכל להמחיש את כוונתי…

"משאלה שהתייבשה" משאלה שנוצרה והתגבשה בשלב כלשהו (מוקדם בדרך כלל) ומהווה חלק מזהותו של האדם באופן לא גמיש. לאחר ש"התקשתה" והפכה לחומר לא גמיש היא יכולה להופיע כמעין היגד או אפילו מנטרה שקשה להעריך את משמעותה בהווה… ולעיתים היא כבר נעדרת את הריגוש והעניין שהכילה פעם. לדוגמה משפט שבו פתח נועץ את פגישותינו "אני יודע מגיל חמש שאני הולך להיות…. ".
"משאלה שהתביישה" – זוהי משאלה שלא מצאה דרכה לתודעה או לזהות שלנו משום שלא הסתדרה עם מערכים חברתיים או תרבותיים של חיינו (למשל דמות הנער מהסרט "בילי אליוט"). לעיתים קיימת רתיעה מחשיפת המשאלה הזו בפני עצמנו או בפני אחרים מחמת בושה או קונפליקט שקשה לנו לשאת אותו או אפילו את המחשבה עליו או מסיבות אחרות. דוגמה נוספת, של משאלה כזו שהתביישה היא מכיוון שונה. כאן ההימנעות היא מחשש לכישלון או בוז מהסביבה: בחורה חריפת שכל, בעלת לקות למידה ומגבלת ראיה, אשר פנתה לייעוץ בבחירת כיוון לימודים אך יצרה מבלי משים מכשולים שונים בדרך ללימודים גבוהים. במהלך הייעוץ היא כמעט והצליחה לחסום את הנתיב באמצעות החלטות אחרות, שכביכול אינן קשורות לייעוץ ולהחלטה באיזה כיוון לימודים לפנות.
"משאלה שהתלבשה" (כמו "הרכבה" של שני זני עץ יחד**) לעיתים תכונה או מאפיין בולט מוביל אותנו למשאלה שלבד מההתאמה בהיבט המסוים (לעיתים צר) אינה מתאימה, אינה אפשרית או עלולה לגרום למימוש עצמי חסר. ההרכבה הזו היא חלקית ומאולצת ולכן עלולה שלא "להיקלט". במקרה מעין זה אנו ננסה לבודד את המאפיין/ים אליהם יש משיכה ולבחון באילו עוד עיסוקים הם יכולים להימצא. למשל התכונה ששגורה בפי כולנו "בעל/ת ידיים טובות". תכונה זו יכולה להתבטא בתיקון מכשירים אלקטרוניים, בתחום האומנות והיצירה בתחום הבישול והאפייה (ובוודאי בעוד תחומים רבים). אך האם מי שבולט בידיים טובות מתאים לכל אלה?

דוגמה נוספת : משיכה לנושאים טכניים – זו יכולה להתממש במגוון כמעט אינסופי של עיסוקים והכשרות החל בהתקנת דיבוריות ברכבים, או מצלמות אבטחה במשרדים, עבור במכונאות וכלה בהנדסת אווירונאוטיקה.
"משאלה שהשתבשה" כאן נבחרה דרך או כיוון והחלה צעידה בו, אך משהו מעשי, או רגשי, שיבש את המהלך וגרם להיתקעות בדרך. לעיתים המשאלה יכולה להתאים לאדם ואז יש רק לאשר, לעודד ולתת הכרה בה כבחירה רצויה, לעיתים די בכך כדי שאדם יזהה בעצמו את המכשולים ואת הדרכים להסרתם.

* לפעמים רואים פעוטות מסוימים שמבטאים עניין ומשיכה בולטת לתחום מסוים, מזדהים עם בעלי מקצוע מסוימים,  או מפגינים דפוס התנהלות בולט או עקבי, או רגישות או סקרנות ספציפיים.

** כשבוטניקאי מבקש ליצור הכלאה בין שני זני עצים לכלל עץ אחד הוא מרכיב חלק עליון  של עץ מזן מסוים (למשל כזה שמניב פירות טובים יותר) על חלק תחתון של עץ מזן אחר (למשל כזה שהוא בעל גזע חזק יותר או שורשים שמתאימים יותר לקרקע מסוימת) קוראים לכך פעולת "הרכבה".

בייעוץ אני מנסה דרך אמצעים רבים לעמוד על טיבה של המשאלה ותולדותיה, ובמידה ואני חושב שיש משהו בעל ערך אני מציף אותו בשלב המשוב, מזמין את הנועץ למסע או לחקירה בלשית להבנת הכוחות, המהלך והשיבוש.
ההישג של התהליך הייעוצי אינו תמיד קונקרטי – פעמים רבות הצפת החומר היא החשובה והיא המשחררת תקיעויות. לא תמיד אנחנו יודעים מה הולך לקרות עם מהלך שהחל בתהליך הייעוץ. האחריות של היועץ היא לעזור לנועץ לאסוף את תובנותיו בסוף התהליך, להתארגן מהתהליך – אבל זו לא תמיד המטרה בכל שלבי התהליך. לפעמים, כמו למשל במקרים רבים עם אנשים עם "משאלה שהתייבשה" התהליך עובר דרך ניפוץ וודאויות כדי שמהבלבול תוכל לצמוח דרך חדשה …