לתיאום פגישת היכרות 054-6351251 magrils@gmail.com

שתיקת הפסיכולוג – דיאלוגים שלא התרחשו (אך יכולים היו להתרחש…)

 

1. "שתיקתך בולמת"

–  "המטרה של השתיקה היא להזמין אותך להביא לחדר הטיפול את עולמך הייחודי, במלואו…."

–  " אוקי… ובמה תורמת לכך השתיקה?"

–  "המטרה היא להגיע לעולמך, לא הייתי רוצה שדברי יכוונו אותך אלי"

– "לא מבין… תסביר"

– "אני עלול  להטות את מחשבתך, למשל לנושאים שאולי מעסיקים אותי, או להרגלים או מחוות מקובלות…  בקיצור – לא הייתי רוצה שרעשי הסביבה יפריעו לנו לפגוש אותך"

–  "כן, נראה לי שאני מבין … הבעיה היא רק שהשתיקה שלך מפריעה לי יותר מאשר עוזרת… אתה לא שם לב שזה מביך אותי? …  אם כבר זה עושה משהו, אז זה בולם אותי יותר מאשר מאפשר לי להביא את עולמי הפנימי…"

–  "מטרת השתיקה היא לאפשר ולא לבלום. להזמין ולא לבקר. אם השתיקה בולמת ויוצרת אווירה לא נעימה היא אינה משיגה את המטרה. במקרה כזה אני מניח שהצדק אתך… ודאי שזו אינה כוונתי. הרי במקרה כזה השתיקה שלי נהיית ל"רעש". צובעת את החוויה במקום לאפשר לה מקום נקי ומזמין…"

– "אז… מה נעשה?"

– "ננסה להבין …"

– "מה כבר יש פה להבין?"

– "אותך ואותנו: את מה שקורה בתוכך, אולי את מה שקורה כרגע לנו, בנינו…

– "מה למשל?"

– "למשל את מה שאתה חש כרגע – מבוכה, תחושת הבלימה שאתה מתאר: אלה הן החוויות שמהן נוכל לצאת לדרך …"

 

2. "אז איך מתחילים?"

…. שתיקה….

–  "… אממ… אז… מה ? פשוט לספר לך כל מה שקרה השבוע?"

–   "אפשר…"

–   "מה? כל מה שעשיתי וזה?"

–   "את נבוכה מהשתיקה הזו בתחילת הפגישות?"

–  "אה… כן, קצת … זה בטח קורה להרבה… למה זה קורה?"

–   "אנחנו יכולים להתחיל ממה שאת מרגישה?"

–    "לא יודעת, זה פשוט מוזר קצת, לפני הפגישה אני מוטרדת. אני חוששת שלא יהיה לי מה להגיד… זה לא שלא קרה לי שום דבר כל השבוע, רק שפשוט אני לא יודעת… אמ… כאילו, אם זה מספיק חשוב,  או מה אני רוצה שנעשה עם זה כאן…"

–  "אני מניח שחלק ממה שאת חשה הוא את המעבר מן החוץ לחדר הטיפול – זה מצריך ממך שינוי בגישה…"

– "למה אתה מתכוון?"

–  "תראי, בטיפול השאיפה  היא לאפשר כניסה לאזורים בעולמנו שהם פחות נגישים וזמינים, ולכן הם אולי גם פחות              טבעיים לך בהתנהלותך היומיומית".

– "נו, ברור…  אם לא היינו שואפים לשנות גישה פה בטיפול, מה הטיפול היה יכול לחדש בכלל?"

– "בדיוק… רק שאני מניח שהכניסה להלך הרוח הזה, הטיפולי, כרוכה בשינוי מסוים בהתנהלות. שינוי בצורת החשיבה, בזווית ההסתכלות על הדברים, יתכן שזה מרגיש לך קצת 'לא את' לפעמים (?). יתכן שהשינוי הזה, ולאו דווקא השתיקה שמתלווה אליו לעתים, הוא הגורם למבוכה?"

 

הגיגים אודות מקומה של השתיקה בעולמנו הפנימי, ובטיפול

מעבר לתפקידה הטיפולי, להיות הזמנה, השתיקה היא בעיני רוחי 'מצע' או 'תשתית' שקודמת למילים, לפי השקפת עולמי התשתית הזו היא תמצית שבתוכה מומסים הרבה מהחומרים והצבעים שעושים אותנו למי שאנחנו. התשתית הזו קודמת למילים, להיגיון ולחשיבה. היא קודמת להם מבחינה התפתחותית: כלומר – קודם הייתה החשיבה הבלתי מילולית ורק אחר כך, על גביה התפתחה החשיבה השפתית – זו הנגישה והמוכרת לנו… אבל לא רק מבחינה התפתחותית, גם במובן ההתנהלותי זה כך. אני סבור שהשתיקה נמצאת גם כעת מתחת למבנים המוכרים לנו של חשיבה, חתירה ליעדים. במובן מסוים בטיפול היינו רוצים לשנות משהו מהתנהלותנו היומיומית – כך שנוכל להגיע לשורשים הללו הקדם-מילוליים (פרה-ורבאליים) של החוויה – אלו שביומיום נסתרים מליבנו.

במובן סימבולי, אבל גם מעשי, ההזמנה דרך השתיקה היא הזמנה למקומות הללו…